"Blog est non Whatsapp"

חברים, כך נראה הדף הראשון של בלוגר חסר ניסיון ודמיון. התגלגלה לידי אמרתו המפורסמת והצודקת של חכם רומאי, ולמרות זאת החלטתי לצאת לדרך. הדף הוא קודם כל חלק ("כל הלומד זקן ככותב על ניר מחוק") והדרך קשה. אימת הקוראים (אם ימצאו כאלה) עלי (הנני העני ממעש), זה צריך להיות מעניין, חדש ואולי חדש/ישן, טבול במעט הומור, מוגש בצורה יפה, והנה מתכון לכשלון ידוע מראש. 

רק פותחים בלוג חדש וכבר מתנגשים בקושי הראשון, השם. צריך להיות תמציתי, מייצג את הקוראים/כותבים (כן, יש לי תקוות שזה יתפתח לשיחה רב-כוונית) את הנושאים שהביאו אותי לייסד בלוג כזה ודרישות נוספות. חשבתי אפילו על כאלה וכאלון (ולמי שלא הבין את הרמז, המשך הפסוק "אשר בשלכת זרע קודש מצבתה" - ועכשיו הוא לבטח הבין...)

אז קראתי לבלוג "מאי-וייס" ע"ש הזוג גננדל ומשה (גיזלה ומוריץ) שהם כנראה המשותף (היחיד?) לקוראי/כותבי בלוג זה. שניהם נולדו ברחבי אוסטרו-הונגריה, בשנת 1878. התחתנו בעשור הראשון של המאה העשרים, גלו ממקום למקום עד שבסוף העשור התנחלו בדולני קובין. בעשור השני עברו את מלחמת העולם הראשונה, ואבדו בת (בת 7, ללא קשר למלחמה), בשנות העשרים אבדו בת ובן הבכורים, בשנות הארבעים אבדו שתי בנות בשואה, ובסופה זכו לעלות לארץ, יחד עם שני בניהם, שלושת בנותיהם ומשפחותיהם (היסטוריה הה!)

כאלה וכאלון ?

אינני רוצה להאריך, רציתי להכין את הבלוג לארוע של השבוע הבא, ובינתיים קצת לתרגל ולהכין רשימת תפוצה. הארוע הינו הופעתו של האלבום "מסע שרשים משפחת וייס". האלבום (לופה) מסכם את המסע בן השבועיים של משפחתנו (מינוס הנכדים שלא מצאנו להם מקום במכונית בת 9 מקומות הישיבה והמזוודות! - סימן הקריאה הוא ליודעי ח"ן, אשר שמעו את דבר הנס "הראשון" שקרה בבודפשט). בנסיעה ובאלבום הושקע מאמץ רב ואולי עקב כך הגיע לפירקו כמעט שנה וחצי לאחר שוב המשלחת ארצה.

כמקובל בבלוגים, יש מקום לתגובה מהירה וקצרה. חשוב לי שהשותפים יתרמו כתבות , ישלחו לכתובתי ואני אכניס אותם לבלוג.

בברכה

אהרן